הדי הזיכרון היהודי

מתוך תצפית אמפירית בהתנהגות מבקרים במוזיאון הממלכתי מיידנק, מאמר מחקרי זה מנתח כיצד קבוצות שונות מגיבות לשרידים הפיזיים של המחנה. המאמר מעמיד בספק את ההבדלים בין תיירות חינוכית-חילונית לבין מסע זהות וזיכרון.

"עבור המבקר שאינו יהודי, המבט הוא חיצוני וחינוכי. עבור המבקר היהודי, המפגש הוא דיאלוגי ואינטימי; הם אינם מסתפקים במבט מהצד — הם מקיימים חובת זיכרון פעילה (זכור) ואבל במקום שהם מזהים כקבר אחים."

נושאי מחקר מרכזיים:

• אקוסטיקה של זיכרון: השמעת תפילת הקדיש ושירת שירי זיכרון ועלייה במרחב הציבורי.
• הנצחה מוחשית: המנהג להניח אבנים קטנות, נרות נשמה או חפצים אישיים, המעבירים את המרחב מתצוגה מוזיאלית סטאטית לאתר אבל חי.
• מתח מוסדי: האיזון בין נהלי השימור המוזיאליים לבין הטקסים הדתיים והרגשיים של הקבוצות המבקרות.

להרחבה על מחקר זה או להזמנת הרצאה/סדנה חינוכית עם לידיה, ניתן ליצור קשר בטופס למטה.